מה עושים עם המקרים המיוחדים במיוחד?

ונחזור לנושא...
כאשר באים לטפל בבעיה של משמעת מפרידים בדרך כלל בין הילדים ה"רגילים" ובין הילדים הבעייתיים מראש, כאשר בדרך כלל מי שמופלה לרעה הם התלמידים הרגילים שכן מהם מצפים להתנהג כשורה.
בבית הספר שלי יש שני מקרים חריגים במיוחד (ואני לא מדברת על מקרים קשים) אלא על מקרים המוגדרים כחריגים, ילדים שמרשים לעצמם לזרוק כסא על המנהלת, אתם יכולים רק לתאר לעצמכם מה הם מעוללים לתלמידים אחרים....
במקרים אלו אני וחברותי לצוות ההוראה בבית הספר מרגישים חסרי אונים, אין לנו את התשובות כיצד לטפל ולהרגיע אך מצד שני אנו מחוייבות כלפי התלמידים האחרים בכיתה לדעת לנהל את העניינים, גם רשויות הרווחה חסרות אונים כי ההורים מסרבים לשתף פעולה ומאשימים את בית הספר במצב ילדיהם, אמא אחת אף הגדילה לעשות והאשימה מורה מסויימת בכל הבעיות אצלה בבית.
אני מרגישה כי הכתובת כבר מזמן על הקיר אך אין מי שיטפל, חייבת להיות דרך לטפל בילד אלים בן 8 לפני שהוא יהיה בן 16 ויעשה מעשה שאין ממנו חזרה...
אני מאוד מתוסכלת מהמצב כי אני חשבתי שניתן לשנות את העולם, אבל אני קודם רוצה לנסות לעזור לילדים שכאלה ואין לי איך...
ההורים במקום שבו אני מלמדת כל כך מתביישים שאפילו איבחונים פשוטים הם לא מוכנים לעשות לילדם וכל מורה לחינוך מיוחד יודע שללא איבחונים יש מעט מאוד שניתן לעשות וחבל!

ביקור שרת החינוך בבית ספרי

אני חייבת לסטות רגע מהנושא על מנת לכתוב על נושא שבוער בעצמותי והוא ביקור שרת החינוך שנערך לא מזמן בבית ספרי.
שרת החינוך פרופ' יולי תמיר ביקרה בבית הספר ביום שני ל' בניסן 5/5/08 . אל שרת החינוך התלוו מנהלת מחוז המרכז ד'ר סולי נתן , המחמ'ד הגב' שרה נעמן , ראש המועצה מר אריק חדד , מנהל מח' החינוך מר עזרא ימיני , מחזיקת תיק החינוך הגב' שרה יעקובי, חברי מועצה צוות הפיקוח ממחוז המרכז , מר הוג רונדו – ראש עירית סנט ג'ורג' מצרפת ועוד .
הביקור כלל קבלת פנים חמה ע'י מנהלת ביה'ס ונציגי מועצת התלמידים שחלקו לאורחים שי צנוע למזכרת . תלמידי כיתות א' וד' הניפו דגלים ולהקת המחול הרשימה את האורחים בריקוד על הדשא הירוק במרחבי ביה'ס . את הסיור הובילו יו'ר מועצת התלמידים וסגנו ובמהלך הסיור המתינו תלמידים נוספים בעמדות שונות של הפעילות ודווחו על הפעילות בביטחון במקצועיות ובכישרון רב. השרה ומנהלות מחוז המרכז לא הסתירו את התפעלותם מכושר הביטוי מהידע הרב שהפגינו ומהאווירה הנעימה חינוכית ערכית ששדרו הילדים במהלך הסיור . שרת החינוך התעקשה לשמוע את הילדים , שאלה שאלות ובדקה את הבקיאות בנושאים שהוצגו בפניה גם עבודות החקר שהוצגו בפניה בחדר מחשבים גרמו לה נחת ושביעות רצון (ופה אני נכנסתי לתמונה) .
ביקור השרה אכן היה מוצלח באופן בלתי רגיל, היא הביעה את התרשמותה העמוקה מבית הספר ומתלמידיו, היא הודיעה על חניכת כיתת מצטיינים בקרית עקרון וראש המועצה הודיע בפומבי כי הוא יגדיל את התקציב הבית ספרי בשנה הבאה. אך יחד עם זאת כמות ההשקעה, הכסף, הזמן והטרחה שהושקעו בביקור זה גורמים לי לחשוב אם כל זה היה כדאי ולשם מה... במשך כשבוע לא התקיימו לימודים סדירים בבית הספר, המורות נשארו כל יום אחר הצהריים וים של כסף נשפך (גם על דברים לגמרי לא הכרחיים).
יחד עם זאת, דיווח מהמורים מעלה כי ביקור השרה העצים את ביה'ס ואת שיתוף הפעולה בין המורים התלמידים וההורים וגרם לסיפוק והנאה מהעבודה שנעשתה מתוך חדוות יצירה .

"איזה הוא גיבור הכובש את יצרו"

במסגרת מיגור האלימות בבית ספרי, הונהג החל מהשנה פרויקט שנקרא "גיבור". כל תלמיד מקבל דף ובו מקום לחתימות המורה, בסוף כל שיעור המורה בוחר/ת 3 תלמידים שהתנהגו למופת וחותמת להם על הדף, בדף עצמו ישנן תחנות, כאשר תלמיד מגיע לתחנה הוא מקבל כרטיס "גיבור" והוא יכול לרכוש איתו ממתק קטן ב"סופר גיל" (זהו סופר המתנות לכל מקבלי הגיבורים...). מי שמסיים את כל החתימות על הדף מקבל 2 כרטיסי "גיבור", מי שצובר יותר כרטיסים יכול "לקנות " לעצמו פרסים גדולים יותר וכו'.
התלמידים מחכים בקוצר רוח להכרזה על הגיבורים, הם מאוד משתדלים להתנהג יפה על מנת לקבל חתימה בסוף השיעור.